כפר רפאל שלי

"מניחה ראשי על הדשא, מפנה מבט הצידה, ונחה, מסביבי ילדים משחקים.

ציפור בודדה בשירתה מנגנת, ברושים נעים בשקט והרוח עוטפת אותי, פרפר לבן מתעופף לו קצת מעל קו הדשא והוא קרוב לאדמה, נוגע לא נוגע בה."

במהלך חודש מרץ 2008 הגעתי לכפר מתוך חיפוש קצר אחר חוויה שתעזור לי לגדול, חוויה שתעורר בי כיווני חשיבה ועשייה חדשים ושתעניק תכלית והשתייכות.

כפר יפיפה בסביבה מדברית - שם ביליתי שנה בלתי נשכחת מחיי.

בכפר למדתי מהו תהליך וכמה חשובה סבלנות ונוכחות פעילה בתוכו. באופן טבעי טומן הוא בחובו עליות ומורדות. לעיתים אינטנסיביות העבודה הייתה לי קשה וחשתי תשישות. התחושה שכל הזמן יש מישהו שזקוק לי הפחידה אותי. לעיתים חששתי מהאחריות הגדולה. אך מתוך מקום זה התאפשר לי למצוא בעצמי כוחות ולהמשיך.

עבדתי מרבית שעות היום, אך קשה היה לפספס רגעים בהם עצרתי לרגע והרגשתי את השקט שמחלחל פנימה ונשאר.

העבודה הקרובה לחברים, עזרה לי להביט בהשתקפותי שלי, וזו השתנתה כל פעם מחדש. הרגשתי חיה ונושמת, מתמלאת כל יום בעוד שמחה ואהבה לאנשים שסביבי ,לעשייה ולמקום.

כשאני נזכרת היום בכפר, ממלאת אותי תחושת חגיגיות מיוחדת, אנשים שונים שבמאמץ משותף יוצרים משהו מיוחד באמת.

חשתי מוקפת אנושיות ואומנות, התבוננתי על הסובבים אותי.

העזתי להשיל קליפה מעלי ולא לפחד מהחדש שנולד.

היום אני שבה ומתעדכנת במתרחש בכפר. תחושת השייכות עדיין מורגשת, והחוויות ממשיכות ללוות אותי בדרכי.

תודה לכולכם

גליה,
בית קורנפלד

 

בניית אתרים עם מערכת ניהול תוכן